כל היום של ה-"new years eve" סבב סביב הערב המיוחד בסידני... או לפחות אמור היה.
בבוקר היינו צריכים להחליף מלון, יצאנו מהמלון המקסים ברוטי היל ועברנו למרקור בליברפול (פרבר אחר) ונאלצנו לחכות מחוץ למלון שעה וחצי לצ'ק אין.
בזמן שישבנו באוטו וחשבנו האם לחפש מרכז קניות באזור להעביר בו את הזמן ענבר הייתה צריכה לשירותים ונכנסה למרכז ספורט הצמוד למלון... דרור יצא כעבור כמה דקות, וקרא לי וליויו לבוא למרכז לראות משהו מעניין.
התפתנו... התגלית המעניינת הייתה מגרש (תקני) להחלקה על הקרח.
איזה דרך נחמדה מהנה ומפתיעה להעביר בה את הזמן...
בצהריים אחרי ההחלקה על הקרח יצאנו למסע אחר, הצפייה בזיקוקי ערב השנה החדשה.
הפחידו אותנו לא להיכנס עם האוטו למרכז, דרור העדיף לנסות בכל זאת. החלטנו מראש על חניון עירייה גדול המרוחק כשני קילומטר מההרבור... להגיע לא הייתה שום בעיה.
הסתובבנו קצת בעיר, אכלנו צהרים (מקדונלדס כמובן)... והסתבר שלהתברבר בערב כזה שבו מליון וחצי איש יבואו לראות את הזיקוקים יעלה לנו ביוקר...
בסביבות ארבע (שמונה שעות לפני) התחלנו ללכת לנקודה ממנה תכננו לראות את הזיקוקים והסתבר לנו שהמקום ממש נסגר באותם רגעים. נסינו בכל זאת להגיע לשם... נראה היה שממש פיספסנו.
התחלנו לחפש נקודות צפייה אחרות, חוץ מלקרוע את הרגלים לא בדיוק הצלחנו.
החלטנו לקחת מונית חזרה לאזור ההרבור למקום שנקרא the rocks מקום שהומלץ לנו עליו מראש.
למזלנו עוד הספקנו להיכנס לשם... עייפים ורצוצים התיישבנו על הרצפה לצפייה ארוכה (מדי). בזמן שחיכינו היה מופע אקרובטיקה אווירי, נרשמו כתובות בשמים, שטו ספינות במפרץ מוארות, היו קצת זיקוקים בתשע בערב לילדים שבהם היו זיקוקים בצורות... כף רגל, קואלה, פרח, ציפור ולבבות שהלהיבו את הילדים.
אני חייבת לציין שכל הציפייה ... שעות, בין המוני אנשים ייאשה אפילו אותנו. כל זה בשביל זיקוקים?
ובכן... כמות הזיקוקים שנשפכה בערב הזה הייתה עצומה, מעל הגשר, מאחורי האופרה... בכמה מוקדים ומהבניינים מעלינו. זה מאוד מיוחד ובייחוד סימלי, אבל זה לא מופע הזיקוקים המרהיב ביותר שראינו וזה מוטל בספק אם זה שווה את הצפייה הזו של השעות הארוכות בין כמות אנשים עצומה בהחלט (מליון וחצי).
לפחות האוטו חיכה לנו בעיר ולא נתקענו בתורי ענק לרכבות... מזל שדרור התעקש.
בבוקר היינו צריכים להחליף מלון, יצאנו מהמלון המקסים ברוטי היל ועברנו למרקור בליברפול (פרבר אחר) ונאלצנו לחכות מחוץ למלון שעה וחצי לצ'ק אין.
בזמן שישבנו באוטו וחשבנו האם לחפש מרכז קניות באזור להעביר בו את הזמן ענבר הייתה צריכה לשירותים ונכנסה למרכז ספורט הצמוד למלון... דרור יצא כעבור כמה דקות, וקרא לי וליויו לבוא למרכז לראות משהו מעניין.
התפתנו... התגלית המעניינת הייתה מגרש (תקני) להחלקה על הקרח.
איזה דרך נחמדה מהנה ומפתיעה להעביר בה את הזמן...
בצהריים אחרי ההחלקה על הקרח יצאנו למסע אחר, הצפייה בזיקוקי ערב השנה החדשה.
הפחידו אותנו לא להיכנס עם האוטו למרכז, דרור העדיף לנסות בכל זאת. החלטנו מראש על חניון עירייה גדול המרוחק כשני קילומטר מההרבור... להגיע לא הייתה שום בעיה.
הסתובבנו קצת בעיר, אכלנו צהרים (מקדונלדס כמובן)... והסתבר שלהתברבר בערב כזה שבו מליון וחצי איש יבואו לראות את הזיקוקים יעלה לנו ביוקר...
בסביבות ארבע (שמונה שעות לפני) התחלנו ללכת לנקודה ממנה תכננו לראות את הזיקוקים והסתבר לנו שהמקום ממש נסגר באותם רגעים. נסינו בכל זאת להגיע לשם... נראה היה שממש פיספסנו.
התחלנו לחפש נקודות צפייה אחרות, חוץ מלקרוע את הרגלים לא בדיוק הצלחנו.
החלטנו לקחת מונית חזרה לאזור ההרבור למקום שנקרא the rocks מקום שהומלץ לנו עליו מראש.
למזלנו עוד הספקנו להיכנס לשם... עייפים ורצוצים התיישבנו על הרצפה לצפייה ארוכה (מדי). בזמן שחיכינו היה מופע אקרובטיקה אווירי, נרשמו כתובות בשמים, שטו ספינות במפרץ מוארות, היו קצת זיקוקים בתשע בערב לילדים שבהם היו זיקוקים בצורות... כף רגל, קואלה, פרח, ציפור ולבבות שהלהיבו את הילדים.
אני חייבת לציין שכל הציפייה ... שעות, בין המוני אנשים ייאשה אפילו אותנו. כל זה בשביל זיקוקים?
ובכן... כמות הזיקוקים שנשפכה בערב הזה הייתה עצומה, מעל הגשר, מאחורי האופרה... בכמה מוקדים ומהבניינים מעלינו. זה מאוד מיוחד ובייחוד סימלי, אבל זה לא מופע הזיקוקים המרהיב ביותר שראינו וזה מוטל בספק אם זה שווה את הצפייה הזו של השעות הארוכות בין כמות אנשים עצומה בהחלט (מליון וחצי).
לפחות האוטו חיכה לנו בעיר ולא נתקענו בתורי ענק לרכבות... מזל שדרור התעקש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה