אוהאו 15-17.10

הגענו להונולולו בשעות הצהרים למלון הילטון הוואין וויליג'. המלון נראה כמו עיר עם בנייני ענק, בריכות טרופיות ולגונה ממי הים.
כל מה שחשבתי שיש בהוואי, אבל אנחנו קצת פחות "מאוהבים" בהונולולו... פקקים בכבישים ומסחור קצת מפריעים, אבל לא המון.
ביום הראשון שלנו בהונולולו נשארנו במלון, אפילו אכלנו צהרים במסעדה על החוף. רק בערב יצאנו לטיול בטיילת החוף וקצת ברחובות וואיקיקי המקושטים בלפידי אש.

בבוקר למחרת התעוררנו לקול קדיחות ומעבר לבניין אחר במלון (בגללי).
החלטנו בכל זאת לטייל באי. התחלנו בנסיעה לתצפית על הונולולו מההרים הירוקים ביער טרופי משגע.לאחר מכן נסענו בדרכים יפיפיות בין ההרים הירוקים. שמנו פעמינו לעבר הצד הצפוני לחוף הצבים.

כל הדרך נסענו על חופים עם מי תורכיז מהממים עד שהגענו לחוף. שוב ראינו צבים, הפעם בתפאורה של חול לבן. אחרי הסיבוב שנמשך קצת מעבר למצופה היינו צריכים לחזור למלון להתלבש ולצאת ללואוו. לא לקחנו בחשבון פקקים שעיצבנו את דרור.

הצלחנו להגיע ללואוו באיחור אופנתי (לא רגיל אצלנו) של חצי שעה... סחוטים.
החוויה של הלואוו היתה בלתי נשכחת מבחינתי! ריקודי הולה, שזירת פרחים ובכלל ההצגה של התרבות הפולונזית עם ארוחת הבופה היו מעבר למצופה.
חזרנו מרוצים מהלילה האחרון בהוואי עם טעם טוב.

 

יום הצ'ק אאוט והטיסה לניו זילנד התחיל בבריכת השחיה ומשם לדיימונד הד לתצפית מהממת על הונלולו אבל ההליכה הייתה מאוד קשה לי ולענבר (כמעט שלושה ק"מ) חצי בעליה לגובה 170 מטר.

משם המשכנו לבלו הול שנראה היה שהיום הים שקט מדי אז הוא לא עבד. עדיין נוף יפה.
השטות היומית שלנו הייתה גיחה לים בחוף המקסים לשינרקול הנאומה ביי.

הטיסה בעשר בלילה ואנחנו יוצאים מהים למקלחת בחמש אחה"צ, בלי לחשוב
איך יתייבש הכל??? קצת רוח חמה באוטו ויחסית נראה שנשאר קצת לח אבל לא יותר מזה.
אני יושבת לי בשדה התעופה ומחכים לטיסה לניו זילנד... שליש טיול כבר  עבר ואנחנו עוברים מדינה.