יום שבת, 13 באוקטובר 2012

מאווי 9.10.12

התחלנו את היום בטיולון קצר לאיו נידל הנמצא בצד של ההר געש המערבי.
צמחיה טרופית יפה, מפלים והנידל שהוא שארית בזלת שלא נשחקה ממרכז הר הגעש.




משם נסענו להר הגעש העיקרי במרכז האי הליאקאלה, עלינו לגובה 10,000 פיט שזה 3,000 מטר (מגובה פני הים). עליה מפותלת הרגיש קצת כמו המראה... העננים נבנים להם על ההר וממש נכנסנו בתוכם וראינו אותם נוצרים.
נקודות התצפית הן על מכתש שנוצר משחיקה של מי גשמים אבל נראה כמו חתיכה מהירח עם כמה מכתשים אדומים בתוכו שנוצרו בהתפרצויות האחרונות לפני מאות שנים בודדות.


זה נראה לא אמיתי....  :-)




משם המשכנו בנסיעה ללהניה הנמצאת בצד המערבי של האי.
עיירה חמודה מאוד, רחוב ראשי עם בתים קטנים ותיקים... בערך בני מאה שנה, חנויות מזכרות ומסעדות מקומיות. האוירה ברחוב ממש נחמדה.
אחד הדברים המרשימים ביותר בעיר הוא עץ (באניאן טרי) בן יותר ממאה וחמישים שנה והגדול בארה"ב, העץ הוריד שורשים סביבו שהפכו לגזעים נוספים שתומכים את הענפים הארוכים והוא נראה כמו פארק שלם.
בשעה שהגענו היה באזור העץ רעש מחריש אוזניים (ומהנה) של ציפורים שהגיעו לישון את שנת הלילה שלהם.







ממרכז להניה הלכנו למופע הולה חינמי במרכז קניות. חצי שעה לפני היה שיעור חינמי ביוקלילי (כלי נגינה מקומי שנראה כמו גיטרה קטנה) לכל מי שרצה להתנסות... אז כמובן שיהונתן וענבר התנסו, ומאוד נהנו.
מופע ההולה היה טיפה מאכזב... נקרא הולה קאיקי (ילדים) ושלוש נשים מבוגרות. היה נחמד, הבנו את הריקוד המקומי אבל נראה לי שלא יהיה מנוס מללכת ללואה אמיתי...


2 תגובות:

  1. כרגיל, אני צמאה לכל פיסת מידע על מה שעברתם ונהנית לראות תמונות ולקרא מה שאת כותבת, מחכה בקוצר רוח להמשך, נשיקות אמא

    השבמחק
  2. דרור והילה ניראים בעננים, תרתי משמע, והחיוך על הפנים אומר הכל. והעף שאתם צילמתם מרשים מאוד אך לא ברור אם גם מה שניראה סביבו כעצים נוספים הם ייחורים תולדת העץ המרכזי או עצים נוספים צעירים יותר. כשנדבר בטלפון אבקש תשובה על כך. אתם כולכם ניראים נפלא, מרוצים מאושים ונינוחים וזה חשוב מאוד. המשיכו לבלות ולהנות כמיטב יכולתכם...

    השבמחק