ההרים הכחולים 30.12

יצאנו לטיול בהרים הצמודים לסידני, ההרים הכחולים... הם נקראים כך (לפחות לפי השמועות) כי לאחר גשם, שמן האקליפטוס המתנדף מעצי האקליפטוס מייצר "ערפל" כחלחל מעל היער ומכאן בא השם.
יצא לנו להגיע אחרי גשם קל... והיה צריך לדמיין צבע כחלחל... יהונתן החליט שאכן יש צבע כחלחל (אבל לא הייתי סומכת עליו עם צבעים...).
הפארק הלאומי מאוד מרשים, מפלים שכנראה בתקופות גשומות נראים טוב יותר, צוקים ענקיים ויערות אקליפטוס מכאן ועד סוף העולם (זכויות שמורות לדרור).

נסענו לתצפית התיירותית במיוחד על שלוש האחיות. אולי בגלל העובדה שיום ראשון, חג ומחר ראש השנה האזרחית בסידני ה שהביא המוני תיירים לעיר הפך את הסיבוב לעמוס במיוחד!

החלטנו לנסוע גם לאטרקציות התיירותיות של האזור רכבל, רכבת תלולה במיוחד (התלולה בעולם עם זוית של 52%), ועוד רכבל מעל העמק עם רצפת זכוכית.
ירדנו ברכבת התלולה... ממש רייד (בליווי צרחות אושר) כמו בלונה פארק, עשינו סיבוב של שנים וחצי קילומטרים ביער הגשם בעמק ועלינו חזרה ברכבל. עד כאן היה עמוס... אבל סביר...

וואוו כמה שהירידה תלולה!!!

בשלב הזה הרכבת בזוית נורמאלית אבל כשהיא נוסעת... זה מטורף

דרור חוקר את העץ

כשהגענו חזרה לנקודת ההתחלה נהיה עמוס ברמות על והחלטנו שאני לוקחת את הילדים ודרור לצד השני של הרכבל עם רצפת הזכוכית בשביל שאולי זה יקצר תורים. אני לא התכוונתי לעשות רכבל כזה בכל מקרה אז חזרתי לצד השני וחיכיתי שכולם יחזרו.

חזרנו למלון בשעות אחר הצהרים לכביסות ... הפעם כחלק מהשירות לאורחים הכביסה חינם!! אמרתי כבר שהמלון הזה ממש נחמד?...ואת הערב אני מנצלת בעזרת האינטרנט המאוד מהיר ובחינם למרתון עידכוני בלוג...

נוסעים לסידני דרך קנברה 28-29.12

ממלבורן לסידני בדרך המהירה זה קצת יותר מ-800 קילומטר. אנחנו החלטנו לחתוך את הנסיעה עם לילה בווגה ווגה וטיול יום בקנברה עיר הבירה ביום השני.

ביום הראשון נסענו קרוב לחמש שעות ועשינו חצי יום מנוחה בעיר ווגה ווגה שהיא עיר חביבה באמצע הדרך עם נחל גדול ואגם... אנחנו קצת שבעים מנסיעות אז מנוחה לא מזיקה.

בבוקר למחרת עדיין חשבתי שאנחנו נוסעים ארבע שעות בלי הפסקות לסידני... אבל דרור חשב אחרת, להגיע לקנברה זה מאריך לנו את הדרך בערך בשבעים קילומטרים אז למה לא לעבור בעיר החשובה לאוסטרלים? וכשדרור צודק, אנחנו כולנו מסכימים שזה יהיה פיספוס אם לא נראה את עיר הבירה האוסטרלית.

בדרך עוד הספקנו לחשוב שגם בטח נתעכב בעיר שעה... כי מה כבר יש שם?.... אז בגדול עדיין נגיע מוקדם לסידני...

הגענו לקנברה התחלנו בסיבוב ליד האגם שכל המוזיאונים והבנינים החשובים סובבים אותו או משקיפים עליו, שם גם החלטנו שאולי נעשה איזה שייט קטן בסירת פדלים.... יאללה ... בכיף!!! שעה פידול.

דרור ביקש "תרגישי דקה" חחח...

לאחר מכן נסענו לביקור קצר בבית הפרלמנט האוסטרלי... ופתאום גילינו שגם אפשר להכנס פנימה להתרשמות... עוד שעה.

הילדים כבר היו רעבים אז חיפשנו איפה לאכול ובדרך עשינו סיבוב קצר בין השגרירויות הממוקמות כולן באזור אחד ובצורה מאוד מיוחדת. חלק מהמדינות הקימו מבנים המאפיינים את המדינה, באמת חמוד מאוד. השגרירות הישראלית לעומת זאת היא בניין נחמד, ללא אופי ישראלי מיוחד...  שמה שמאפיין אותו זה האבטחה הכבדה סביבו... לפחות גם האמריקאים קיבלו אבטחה (אמנם יותר קטנה) טוב נו... גם באוסטרליה כמות הערבים עצומה (לא כמו הסינים וההודים כמובן), בייחוד במלבורן :-)

אחרי שנכנסנו לאכול צהרים בקניון מקומי ענק (עוד שעה...) נסענו לביקור קצר באתר ההנצחה לחללי צבא אוסטרליה.

המקום מאוד יפה וגם מכיל בתוכו מוזיאון צבאי מרשים. כשכבר התכוונו ללכת הסתבר בכל יום בשעת הסגירה מתקיים טקס נעילה... החלטנו להשאר. 

טקס הנעילה כלל נגינת כבוד אחרון בחמת חלילים.

יצאנו בחמש אחרי הצהרים לכיוון סידני אחרי שהתעכבנו חמש שעות מעניינות בקנברה.

לסידני ... יותר נכון רוטי היל שזה פרבר מערבי של סידני, הגענו בסביבות שמונה בערב.

אנחנו ישנים בנובוטל המוצלח מהלילה הראשון שלנו בסידני.... אחרי ההולידי פארקס זה ממש מרגיש התפנקות!

מלבורן 26-27.12

ליומיים הקרובים דרור קורא גרביג' טיים, אני קוראת להם שופינג!!!
באוסטרליה ה-26.12 זה הבוקסינג דיי... אני וענבר חגגנו לנו בקניון עם אלפי אוסטרלים, עמדנו בתורים לקופות ויצאנו עם מציאות מטורפות.

בצהרים יצאנו עם הבנים למסע אחר ה-UGG שהסתבר כמותג בעל הרבה מאוד זיופים או מותגים זהים לשימחתי הגענו ככה גם לאזור המרינה המתחדש ולא רק בזבזנו זמן.
בערב חזרנו לקניון וסוף סוף ראינו את הסרט ההוביט.

ב-27.12 חזרנו לקניות, אבל הפעם נסענו לשוק קווין ויקטוריה המפורסם.
שוק זה תמיד כיף... בייחוד עם הוא מסודר, מקורה וזול.
בשעתיים הסתובבות שאפילו יהונתן נהנה ממנה קנינו בעיקר מזכרות אוסטרליות שונות.

בשעות הצהרים המוקדמות נסענו למוזיאון מלבורן. מוזיאון מכובד ומרשים עם תצוגות חדשניות ומעניינות.

יש לי יום שיער טוב... תצלמי :-)

כשחזרנו מהמוזיאון להולידי פארק בשעות אחה"צ ואחרי ארוחה מצויינת קיימנו הבטחה ליהונתן... קינוח במקס ברנר... אז חזרנו לקניון.
אממה?? לא לקחנו בחשבון שהתפריט פה שונה לחלוטין והמחיר כפול. ויתרנו... בתקווה שבסידני התפריט במסעדה שונה ונטעם קצת שוקולד מהבית.