ארתור פאס וכריסצ'רצ'

זהו , היום זה יום הטיול האחרון שלנו בניו זילנד... לכולנו יש צביטה קטנה לעזוב. לא בגלל שהטיול מתקדם (אולי בעצם גם בגלל זה) אלא בגלל שכל כך אהבנו את המדינה הזו.
יצאנו לכיוון הארתור פאס, מעבר הרים המחבר בין מערב האי למזרחה. זהו גם פארק לאומי, וכיאה לאחד שכזה אנחנו עוצרים לטרק יחסית קצר אבל כולל המון מדרגות (ספרנו 335) למפלי דוילס פאנצ'בול.
אנחנו ראינו כבר הרבה מפלים מרשימים אז אני וענבר מרבות להתלונן על המדרגות, ולא ממש נהנות מהטרק הזה...

חזרנו לאוטו בנסיעה מזרחה לכריסצ'רצ' ויהונתן הפנה את תשומת ליבנו שהנופים מזכירים לו סצינות בלורד אוף דה רינג... בדקנו במפות, ולא נראה שזה מקום שצילמו בו, אבל היתה עצירה לא מתוכננת במקום שנקרא קסל רוק... עשינו סיבוב קצר, יהונתן ודרור טיפסו לראש ה"טירת אבנים" והשקיפו על הנוף.

 שוב באוטו מקשיבים לתחנת רדיו שנקראת more fm אותה שמענו באי הדרומי הרבה... ומסתבר לנו  שהיום בערב יש אירוע הדלקת עץ כריסמס, הופעות וזיקוקים... חגיגה מוצלחת לסיום השהות שלנו בניו זילנד :-)
קצת הרגשתי לא טוב, אז כשהילדים יצאו לרכיבת אופניים ברחבי ההולידי פארק החדש ישנתי, חידשתי כוחות ובערב יצאנו לחגוג.

היה קר, אבל נחמד לראות את הניו זילנדים שמחים מהזמרים המקומיים שלהם מבצעים קאוורים לשירים שאנחנו מכירים... גם הדלקת העץ וסנטה במזחלת שעשעו אותנו.
והכי חשוב ... עוד זיקוקים. מבחינתנו כריסצ'רצ' היא עיר הזיקוקים.