נוסעים לסידני דרך קנברה 28-29.12

ממלבורן לסידני בדרך המהירה זה קצת יותר מ-800 קילומטר. אנחנו החלטנו לחתוך את הנסיעה עם לילה בווגה ווגה וטיול יום בקנברה עיר הבירה ביום השני.

ביום הראשון נסענו קרוב לחמש שעות ועשינו חצי יום מנוחה בעיר ווגה ווגה שהיא עיר חביבה באמצע הדרך עם נחל גדול ואגם... אנחנו קצת שבעים מנסיעות אז מנוחה לא מזיקה.

בבוקר למחרת עדיין חשבתי שאנחנו נוסעים ארבע שעות בלי הפסקות לסידני... אבל דרור חשב אחרת, להגיע לקנברה זה מאריך לנו את הדרך בערך בשבעים קילומטרים אז למה לא לעבור בעיר החשובה לאוסטרלים? וכשדרור צודק, אנחנו כולנו מסכימים שזה יהיה פיספוס אם לא נראה את עיר הבירה האוסטרלית.

בדרך עוד הספקנו לחשוב שגם בטח נתעכב בעיר שעה... כי מה כבר יש שם?.... אז בגדול עדיין נגיע מוקדם לסידני...

הגענו לקנברה התחלנו בסיבוב ליד האגם שכל המוזיאונים והבנינים החשובים סובבים אותו או משקיפים עליו, שם גם החלטנו שאולי נעשה איזה שייט קטן בסירת פדלים.... יאללה ... בכיף!!! שעה פידול.

דרור ביקש "תרגישי דקה" חחח...

לאחר מכן נסענו לביקור קצר בבית הפרלמנט האוסטרלי... ופתאום גילינו שגם אפשר להכנס פנימה להתרשמות... עוד שעה.

הילדים כבר היו רעבים אז חיפשנו איפה לאכול ובדרך עשינו סיבוב קצר בין השגרירויות הממוקמות כולן באזור אחד ובצורה מאוד מיוחדת. חלק מהמדינות הקימו מבנים המאפיינים את המדינה, באמת חמוד מאוד. השגרירות הישראלית לעומת זאת היא בניין נחמד, ללא אופי ישראלי מיוחד...  שמה שמאפיין אותו זה האבטחה הכבדה סביבו... לפחות גם האמריקאים קיבלו אבטחה (אמנם יותר קטנה) טוב נו... גם באוסטרליה כמות הערבים עצומה (לא כמו הסינים וההודים כמובן), בייחוד במלבורן :-)

אחרי שנכנסנו לאכול צהרים בקניון מקומי ענק (עוד שעה...) נסענו לביקור קצר באתר ההנצחה לחללי צבא אוסטרליה.

המקום מאוד יפה וגם מכיל בתוכו מוזיאון צבאי מרשים. כשכבר התכוונו ללכת הסתבר בכל יום בשעת הסגירה מתקיים טקס נעילה... החלטנו להשאר. 

טקס הנעילה כלל נגינת כבוד אחרון בחמת חלילים.

יצאנו בחמש אחרי הצהרים לכיוון סידני אחרי שהתעכבנו חמש שעות מעניינות בקנברה.

לסידני ... יותר נכון רוטי היל שזה פרבר מערבי של סידני, הגענו בסביבות שמונה בערב.

אנחנו ישנים בנובוטל המוצלח מהלילה הראשון שלנו בסידני.... אחרי ההולידי פארקס זה ממש מרגיש התפנקות!