יוסמיטי 18.9.12

את הבוקר התחלנו יחסית מוקדם... בשביל לא לחזור על נסיעת הלילה של אתמול ובידיעה שאנחנו צריכים להיות בערב בסן פרנסיסקו.
יצאנו לדרך... הילדים היו מפוחדים מהוירוס שהיה בפארק לפני חודש, וגם לא חסכו מאיתנו בהפחדות בכניסה לפארק...
יוסמיטי בעיני זה אחד המקומות המדהימים שראיתי, גם בפעם השניה אני עדיין נפעמת מהעוצמה של הטבע, צוקי הגרניט הענקיים, יערות ומפלים.
התחלנו בנקודת תצפית גליישר פוינט, השארנו את דרור ויהונתן לעשות מסלול לסנטינל דום של קרוב לשלושה מייל עד לנקודת התצפית ואני וענבר נסענו לנקודת התצפית.

הנופים מדהימים, רואים את העמק מלמעלה וענבר קופצת משמחה עם כל צ'יפמאנק וסנאי שהיא רואה.
כשדרור ויהונתן חזרו... גמורים... הליכה בגובה 2,500 מטר זה לא משימה קלה, נסענו לכיוון העמק.

לי ולדרור יש זכרונות קודמים מהנסיעה לעמק והחלטנו שבמנהרה שמובילה לתצפית בה כל העמק פרוש לפנינו נשים את המנגינה של פורסט גאמפ (כמובן שנזכרנו בגלעד).... זו ממש המנגינה המתאימה והמרגשת למאורע.

משם ירדנו לנסיעה בעמק ושוב לא ראינו דובים, רק כמה איילות בודדות שלא נבהלו מהחום.
לקראת יציאה עמדנו וצפינו במשוגעים המטפסים על האל קפיטן המפורסם.

כעבור כמעט ארבע שעות נסיעה, עם עצירה קצרה לאוכל ואנחנו כבר במלון באזור סן פרנסיסקו מתחילים בכביסות...