דנידין 10.11

יש לנו יום שלם נוסף לטייל באזור, ואת רוב האטרקציות הגדולות עשינו אתמול.
בגלל שחזרנו מאוד מאוחר מהפינגווינים התעוררנו ב"יקיצה טבעית" כמו שהילדים ביקשו.
נסענו ישר לעבר רחוב בולדויין המפורסם בתור הרחוב התלול בעולם עם זוית ביחס של 1 : 3.41. כשהקטע התלול ביותר הוא 1 : 2.86 מלמטה זה נראה שיגעון לעלות עם הרכב... בעיקר בגלל שנראה שכל התיירים עולים ברגל (בעיני זה שיגעון לעלות ברגל)...
דרור נראה חושש ...כהכנה לעליה המטורפת הוא פינה את אזור ההילוכים ויצאנו לדרך, לי זה הרגיש קצת כמו המראה ומהזוית החדה קצת פחדתי שנתהפך אבל מהר מאוד הסתיימה העליה ויכולנו להתרשם מהכביש מלמעלה ... בלי להעלות את הדופק יותר מדי.
קצת עלינו, ירדנו, הצטלמנו... ועכשיו צריך גם לרדת. כולנו חששנו מהירידה שהיתה פחות מפחידה מהעליה ובסופה במורד הרחוב קנינו תעודת אומץ על הנסיעה ברחוב התלול בעולם.

במקום לנסוע ל-i "שימליצו לנו על איזה מוזיאון" דרור החליט להגיע לצד השני של המפרץ להסתכל על האלבטרוסים מקננים מהצד השני... ראינו אותם מרחוק וזה נתן לנו פרספקטיבה על איפה הם מקננים ומתעופפים... הרחק מעיני התייר הממוצע.

חזרנו לדנידין והסתובבנו קצת פתאום צדה עיני את מוזיאון אוטגו אפילו שדרור צחקק כל עיניין המוזאונים החלטנו להכנס לשעה... שהפכה לכמעט שלוש שעות.
במוזיאון יש אזור לילדים ומבוגרים בו עושים ניסויים שונים, קצת כמו במוזיאון המדע... וגולת הכותרת, חממת פרפרים, זה תמיד קונה אותנו. היינו בחממת הפרפרים החמימה כשעה. כולנו החזקנו פרפרים, נחתו עלינו פרפרים במקומות שונים ומשונים... הפעם אפילו יהונתן ביוזמתו החזיק פרפר, שזה התקדמות ענקית מהפעם האחרונה שהיינו במקום דומה והוא ברח מהם...

מהמוזיאון יצאנו מורעבים, היישר לדומינוס פיצה... אכלנו צהרים מאוחרים, הילדים ודרור בילו בבריכה עם זרמים ואני התעסקתי עם הכביסה... יום רגוע :-)