פוקס גליישר 22.11

הבוקר התחיל בעצלתיים, הידיעה שבצהרים נצא לחצי יום טרק גורמת לנו לעשות חצי יום מנוחה בהולידי פארק.
יצאנו באחת וחצי, אחרי ארוחת בראנצ' גדולה לעבר המקום ממנו יוצא הסיור.
כינסו את הקבוצה בחדרון ציוד. כל אחד קיבל מגפי שלג, קוצים להליכה על שלג, מעילי גשם, גרבים עם צמר כבשים בפנים (קצת כמו UGG), כפפות, למי שצריך תיק גב. בימים גשומים הם גם נותנים מכנסי סערה.
נסענו באוטובוס לחניון התצפית על הקרחון והתחלנו בהליכה, יחסית לקצב שהתרגלנו אליו זו הייתה הליכה ממש איטית...
כשהגענו קרוב לתצפית עזבנו את המסלול הרגיל והתחלנו לטפס לעבר הקרחון.
שוב הקצב ממש איטי תודות לאישה אחת מבוגרת שלא כל כך ברור איך הצטרפה לטיול... כי היא מאוד מתקשה.
הגענו לנקודה בה נעצרנו כולנו ושמנו על הנעלים את קוצי השלג, לקחנו מקלות הליכה לייצוב וירדנו לעבר הקרחון.
ההליכה על הקרחון עם הנעלים והקוצים איטית אך יציבה ואנו עולים במדרגות חצובות בקרח.

קשה לנו שלא להזכר ב"הליכה" על קרחון שכשהינו בקנדה... שם הצמידו אותנו לרכב ואסרו עלינו להסתובב.
בהליכה הזו אנו הולכים עם מדריך בשבילים שהם מתחזקים, לואי המדריך שלנו הולך עם גרזן גם בודק בטיחות וגם מתחזק מדרגות, מדי פעם מסביר בהומור ניו זילנדי חמוד על התופעות בקרח ועל הגליישר בכלל.
הקרחון אמנם מלוכלך אבל עדיין מדי פעם יש חריצים כחולים, מערות, נחלים... וזה רק בחלק התחתון של הקרחון...אנחנו בהתלהבות מכל החוויה וההתנסות בהליכה על קרח וזה לא משנה באיזה חלק של הקרחון אנחנו הולכים.

הסתובבנו על הקרחון יותר משעה. עלינו לתצפית, ירדנו בחריץ, הסתכלנו על מערה בהתהוות. הקרחון משתנה כל הזמן כך שמה שיש היום לא בהכרח יהיה מחר... וזה היופי של העיניין.
כבר בירידה מהקרחון אנחנו מסכמים את החוויה כמוצלחת ביותר!

קררר לי.... ברררררר

LIKE

בחניית האוטובוס אנחנו פוגשים שוב מקרוב קיה, אחרי שראינו אחד גם בירידה מהקרחון. דרור והקיה מתחברים, אם רק הקיה יכלה להסביר לדרור שהיא מצפה ממנו לאוכל והיא לא דוגמנית בלי תמורה... אבל אנחנו ישראלים "חצופים" לא מאכילים חיות בטבע!

זהו, חזרנו לחדר ואנחנו עדיין מנסים להפשיר, ענבר ויהונתן מלאי מרץ... בטרמפולינה כמובן... השעה כבר תשע בערב ובחוץ עדיין אור, בקרוב נקרא להם לסרט היומי... הפעם בלי פופקורן.