מילפורד סאונד 16.11

לאור העובדה שהדרך למילפורד סאונד נפתחה בשעה שבע בבוקר, יצאנו לדרך קרוב לשעה תשע על מנת להגיע בזמן לשייט שלנו באחת עשרה וחצי.
הנסיעה עצמה מהרגע שעוברים את המחסום היא פשוט עוצרת נשימה.
אנחנו לא מפסיקים להתפעל מהצוקים המטורפים בחלקם עדיין מושלגים ונראה שמכל פינה נוזלים להם מפלי ענק.
עצרנו לתצפית ופתאום גילינו שני תוקים מסוג קיה (עוד ציפור מקומית בסכנת הכחדה), מאוד התלהבנו מהם... עד שאחד קפץ על הג'יפ שלנו וכרסם לו את הגומי של הדלת.

המשכנו בנסיעה לעבר מנהרת האריס ובדרך שמענו את המוזיקה של פורסט גאמפ השמורה לנופים מהממים במיוחד. הפעם שמענו את המוזיקה בלופ :-) המנהרה היתה טיפה מפחידה וקלסטרופובית אבל זו הדרך היחידה להגיע לאזור.
בתום נסיעה באחת מהדרכים היפיפיות שנסענו בכל הטיול... ובכלל נראה לי שאי פעם... הגענו למילפורד סאונד... שהוא בעצם פיורד.
מיד קיבלה את פנינו ערימת זבובי חול שמאוד הפחידו את דרור... והוא מיד פרץ בפעילות של מריחות חומרים נגד הזבובים המעיקים.
הזמנו שייט בן שלוש שעות הכולל ארוחת צהרים.
מזג האויר קצת סגריר אבל לא ירד גשם. בדרך עצרו לנו מספר פעמים בצמוד לצוקים, ליד כלבי ים, ליד מפלים ובחיפוש אחרי פינגווין ששיך לאזור (בסוף השייט באמת ראינו אחד מרחוק).
כמו כן עצרו לנו במצפה תת ימי, לראות את החיים מתחת לפני הים באזור הפיורדים (כלול בשייט).

 

כשנגמר השייט, יצאנו מהנמל הלכנו עשר דקות לרכב... וכשהגענו לרכב התחיל לרדת גשם... היה לנו קצת מזל מכיוון שכמות הגשמים היורדת באזור היא בסביבות 7,000-9,000 ממ'.
מכיוון שהזמנו מקום לינה בקווינסטאון (לפני שידענו על סגירת כבישים למילפורד) נסענו היישר לשם בלי עצירות (270 ק"מ). הצלחנו להגיע למלון בסביבות שש וחצי בערב... עשינו צ'ק אין... ויצאנו לסיבוב קצר בעיר עם האוירה המדליקה לארוחת ערב.
בערב לקינוח, סרט... זה כבר הפך ל-must... הפעם אלכס חולה אהבה.